אור
מודיעין, 1.4.08
התקשור נמסר במעגל גלוי – למידה, גדילה ויישום – שנפגש שלוש שנים במודיעין (2007-2009).
הקוראים, בכל עת שיקראו, יקבלו את תדר התקשור במלואו, וירגישו את אנרגיות הריפוי שעוברות בין המילים. לעיתים פניית המלאכים מנוסחת בלשון נקבה, משום שבמעגל הספציפי שבו ניתן התקשור היו רק נשים, אך המסר, החוכמה וכן הריפוי מיועדים לכולם ללא הבדל, שהרי כולנו נשמות מתגלמות בגוף, מלאכים-אנושיים.
* * *
ש............. [בקול נמוך]
ש...ל...ו...ם [לאט ובקול גבוה ומתנגן]
שלום [בקול נמוך מאוד]
שלום לכם [בקול מצחיק]
שלום לכם [בטון אחר וגם מצחיק]
שלום לכם היקרים החוברים למעגל, שבאתם והתכנסתם לשבת כאן.ואנו קצת ממשיכים תדר מפעם קודמת - ואנו משחקים ומצחקים קצת בקולנו, להזכיר לכם לא להיות כל כך רציניים, ולתת ביטוי גלוי לעצמכם.
והנה כאן בהתכנסנו ואנו נדבר על אור שכן, יקירים, תראו: שכשאתם מסירים מעצמכם מסכות וכשאתם פותחים פיכם ומדברים גלויות, והרי אתם קורנים אור גדול ורב.
ואני בא אליכם בתדר של אהבה, ושמי אודי-עד, אודי-עד, אודי-עד.
משחקים של אור וחושך
אור, אור גדול. כל אשר רואים אתם וחווים, כל הקיים בעולמכם, כל היש, והיינו אומרים – נוצר הוא מאותו אור. אור - ורבדים שונים יש לו. ואנו כאן לוקחים אתכם להתבונן באותו אור גדול, תחילתו של כל, שכל נברא ממנו, שכל מתחיל ממנו, ומהדהד... הלאה והלאה במעגלים הולכים ומתרחבים של בריאה.
והנה אנו נמשיך לראות כאן דימוי של אור שמופיע הוא בכדור זהב גדול. וחלקו העליון של אותו כדור מואר לכם באור נגוהות. ואילו תחתיתו, ואתם תיראו אותה מוצלת. ואנו נשאל אתכם, מה שם תיתנו לאותו חלק של כדור שכעת נראה לכם שאיננו מואר?
[תשובה מהקהל] צל.
צל, אכן. ועוד שמות יש לו... אולם כולם מתכוונים לומר: היפוכו של אור. או היעדרו של אור.
ואילו פה אנו באים להציע לכם התבוננות מעט שונה. התבוננות של אנרגיה חדשה. להבין שאנרגיה היא אנרגיה ואור וחושך חד הם. אלא, שביטויים שונים הם מקבלים. ועל כן נדמה שאור וחושך הם ניגודים על אותו רצף, או הפכים... ושהם מכילים בתוכם אנרגיה שונה. שכן אנוש נוטה לטעת משמעות שונה לאור ולחושך. משמעות שיש בה תיוג ושיפוט.
והנה אנו אומרים כעת שבבריאה של עולמכם אור וחושך חד הם, ולהם פונקציה דומה ומשלימה. אין אחד ללא האחר. ועל כן אתם יכולים לומר שתומכים הם זה בזה. מחזקים הם זה את זה. ובכך משרתים הם זה את זה.
ואנו נבקש כעת מגוני ללכת ולכבות אורות במרחב שבו אתם יושבים. והישארי נא לעמוד ליד המתג.
האם עתה, בחשכה, אף שהיא חלקית [אורות הנרות עדיין נשארו] שכן כל חשכה, הן תסכימו עמי, היא חלקית, ותמיד זורח לנו אור כלשהו, אף בחשכה מוחלטת...
והנה בחשכה זו ואנו נשאל אתכם: האם אתם היושבים בכיסאות – שונים? או שמא נשארתם כשהייתם אף שיושבים אתם כעת בחשכה? ואתם תענו תשובתכם פנימה אל עצמכם.
ואנו נשוב לשאול: האם כעת צבעי השטיח שעל הרצפה בחלל חדר זה השתנו? האם הפכו צבעם? ואתם תשיבו בלבכם פנימה.
ואנו נשאל אתכם האם הקולות הנשמעים בחלל החדר או אף במרחקים רחוקים מכאן, האם הם השתנו בעת ששיניתם חלל זה מהיותו מואר להיותו שאינו מואר?
ויש לנו עוד שאלה לשאול - אף שאנו שומעים פה ושם, קולות קטנים לוחשים שתדר של נדנוד אנו מספקים לכם כעת... – האם חשבון הבנק שלכם, יקירים – שכן אתם אוהבים לדבר עליו – האם השתנה בו משהו כעת?
מה משתנה באור?
ועתה נבקש מגוני להדליק אורות. אור גדול (-: התבוננו נא בבקשה אל עצמכם, אל השטיח, הקשיבו לקולות. וזכרו את חשבון הבנק – האם השתנה דבר מה ברגע זה ממש?
ואם תאמרו שלא, ואנו נאמר לכם: כן.
ואם תאמרו שכן, אנו נאמר לכם: לא!
שכן, תבינו, שאור וחושך בהיותם חד הם - אנו הדגמנו מעט על דברים שנשארים קבועים בין אם מתחוללים הם באור ובין אם מתחוללים הם בחושך.
ואולם בכל רגע נתון נוצר שינוי.
כך שאם אנו שואלים "ההשתנה כאן דבר מה?" התשובה "כן" תיגע לאמת.
הבנה נוצרה כאן, והרי לכם שינוי.
נוחות מסוימת נוצרה כאן, והרי לכם שינוי נוסף.
הכרות מסוימת נוצרה כאן, עם סוג של מידע והרי לכם שינוי נוסף.
וכך שינוים אלה חוברים להם זה על זה, נדבך על נדבך, ובתדר של אור שהוא הולך ומתרחב כפי שאנו אמרנו – יעברו שינויים אלו מכם החוצה אל עולמכם, אל מציאות חייכם, ואף אנו מעיזים לומר אל חשבון הבנק שלכם (אלא שבמאמר מוסגר אנו חייבים לומר - שלא תצפו שמחר ויעקוב המישור ויהפוך חשבונכם לדבר מה לגמרי לא מוכר J ), אלא שאתם בתדר של צמיחה ושפע ולכן תהליך זה החל. ותהליך זה ואנו נאמר עליו שמואר הוא.
ומיד אתם תקפצו לומר: ומה הבדל היותו מואר להיותו חשוך?
ואנו מיד נקפוץ לומר כאן: אין הבדל.
אלא שיש הבדל. ומיד אתם מבינים ש"אין" ו"יש" ו"לא" ו"כן" חוברים הם למשחק של אור וצל. וההבדל הוא של מודעות. באשר באור ואתם מודעים. ובחושך אף שדברים קיימים סביבכם, באותה מידה, ושיעוריכם מתנהלים באותו אופן, אינכם מודעים לכך. ואתם תבינו שהבדל זה הוא
מ ה ו ת י !
פנסים של מודעות
ועתה ביושבכם כאן במעגל של אור, ובהרשותכם לעצמכם להגביר בכם תדר של מודעות, והנה יפקחו עיניכם עוד ועוד ואתם תכניסו לחייכם מודעות שיש בה הפתעות. שכן, דברים מסוימים שאתם לא הייתם מודעים להם עד עתה ישובו פתאום להתגלות בפניכם עתה, משתדר של אור מוזרם בכם בדרככם.
פתרונות שאתם חיפשתם, והנה כמו פנס יואר עליהם ואתם תאמרו: מה? כה פשוט הדבר והנה נמצא הוא פה לידי כל העת? ואתם תקראו לזאת "נס". ואנו נצחק מעט. ואנו נסכים להיות פה מחוללי נסים. וכמו שאמרנו במפגש הקודם "לקחת את הקרדיט לעצמנו" ומדוע שלא נעשה זאת?
והנה תוכלו אף אתם ליצור לעצמכם נסים. ולקחת לעצמכם את הקרדיט על היותכם מחוללי נסים בחייכם שלכם. ובזאת משמעותו של אור שונה ממשמעויות שאתם שמעתם בעברכם.
שכן פה בתדר של אנרגיה חדשה ובדרך הסגולה ואתם מבינים שהיותכם מוארים, על כל המשמעויות שאתם כבר מכירים של "היות מואר", שכן משמעויות אלו מתחוללות בכם עדיין, נוספת משמעות חדשה של - היותכם בוראים, ומחוללי נסים, ומחוללי הפתעות, ומחוללי סינכרון אל חייכם המציאותיים.
שאנו נאמר, ואנו חוזרים כאן לשיעורים קודמים שלכם, שבאשר אתם מחליטים דבר מה, ורעיון נוצק בכם, ואילו אתם נשארים בגדר ובתדר של רעיון, ודבר לא מוגשם לכם בעולמכם. ואילו כאן אנו מוסיפים לכם אור בעניין, שאתם תהפכו אותו רעיון בתדר של עשייה לכדי מימוש.
אור = תדר של הפעלה
יש לכם תשוקה לברוא דבר מה, ואנו היינו אומרים לחולל לכם נס בחיים, ואנו אומרים, הנה עתה זמנו לעצמכם הפנסים לראות כיצד תוכלו לעשות זאת בפועל.
כלומר: ללכלך ידיכם, ולהתעייף כתוצאה ממעשה ומפעולה. ולא להמשיך לשבת בכיסא, ולומר: הבנתי.
משום שמ"הבנתי" בלבד לא תשתלו זרע באדמתכם. ולא יצמח לו אותו זרע לכדי עץ. אלא, שבחיבור של "הבנתי" ליכולת של בריאה, ואתם יכולים להאיר אדמתכם במחשבתכם, ולטמון בה זרעכם במחשבתכם המוארת, ולנשוף עליו מעט ברוחכם, ואז לומר לו: צמח!
ואתם תראו שצומח לו רעיון זה לכדי בשלות והגשמה אף אם לא באמת חפרתם במו ידיכם בקרקע המציאות שלכם, וטמנתם בה זרע כלשהו.
שתבינו שאור הוא תדר הפעלה. שאתם כמו לוחצים על מתג.
ובאותה קלות של לחיצת מתג, הן אתם יכולים לומר: "ויהי אור". ובלחצכם על מתג אכן יאיר לו אור, והנה בוראים אתם.
שיעורים של חושך ואור
ואנו נאמר שמשום שיש לו - לצל - מקום נכבד בחייכם ולאי-אור מקום חשוב בחייכם, שבפירוש תומך הוא בכם – בלמידה שלכם, בשיעורים שלכם ובאור שלכם – ואנו נאמר פה מאמר מוסגר נוסף, שללא אותו חושך ואתם לא תעריכו אור במיוחד.
והנה עוד שיעורים של חושך מזומנים לכם נכבדי, ואתם תהיו מזומנים לבכות על כך, ולהתלונן מרה – והרי לכם שירות נוסף, שאתם ללא תלונות... ואתם לא תכירו את עצמכם מעט... :-)
כך, שלעיתים ואתם תלחצו על מתג והנה לא-אור ואנו נאמר: נשרפה המנורה [צחוק].
ואנו נאמר שבדירה זו ממש התחולל דבר זה להראות לכם שזה נורמאלי [באותו מפגש הנורה במבואת הכניסה נשרפה] ודורש מכם פתרונות חלופיים, שכן כשאור הכניסה כאן לא דלק - ואתם יכולתם להתמיר מנורה שרופה במנורה דולקת, או לא להשתמש בתדר הכניסה, והנה לכם שינוי מואר.
הן תבינו, שכל דבר עובד בעולמכם בסיבה ובכוונה מושלמת. וסיבה זו נצוקה כבר מכוונתו של אור גדול מלכתחילה. ודרך הבנות שאתם עושים במהלך השיעורים שלכם - אתם מאירים כל פינה חשוכה בכם, בגופכם, בתאיכם, בגלגולכם, בזיכרונכם, ברגשותיכם, במעשיכם, בסביבתכם ובעולמכם.
וכל פינה חשוכה שהוארה היא – ולא תחזור להיחשך. שתבינו, שתדר תמידי יש באותו אור. ובמקום שמודעות מוארת שוב אינכם יכולים לחזור למקום של "לא להיות מודעים" לאותו דבר.
במקום בו מודעות מוארת
שאנו נאמר לכם שכאשר אתם פוקחים עיניים ורואים מולכם זולת, ואתם מודעים להיותו שם, אינכם יכולים פתאום להחליט שאתם מתבוננים ולא רואים אותו זולת, במובן שאתם לא מודעים לו.
אנו יכולים לומר שבאותה עת ממש שאתם מודעים לזולת, אתם אינכם מודעים לאי אלו ישויות נוספות שרוחפות מולכם. אולם בשעה שהן נוגעות בכן ואתם קוראים להן בשם, ואנו ניעזר פה במלאך גבריאל, ידידי הוותיק, שמוכן הוא כעת לעבור ולהקרין בכנפיו, אנו נאמר, ואתם תבינו שתדר רוחב לבבו רב ורחב ועצום ואדיר יותר מכנפיים – ויגע בכם כעת באנרגיות שלו הכבדות מעט עליכם.
ועתה אתם אינכם יכולים לומר שאתם לא מודעים כעת להיותו כאן במחיצתנו, למופלאותו.ואתם מודים לו בלבבכם.
וכעת: אנא היו בלתי מודעים לכך... [צחוק]
ואתם תבינו למה אנו התכוונו כשאמרנו, שתדר של מודעות שהוא מואר, שוב אינו יכול להיהפך חשוך ולא מודע.
ואולם אתם אינכם מודעים כעת לידידי מיכאל השורה אף הוא עמנו... [צחוק] וחוזר חלילה. ולרפאל אתם מודעים? [צחוק].
ונכבד מעט פמליה מבורכת זו. שבאה לתת לכם הנוכחים ולקוראי הדברים בעתיד, מתנה מוארת של איזון.
מתנה של אור
כעת אנו נעמעם קולנו מעט למען החזון הבא אשר אתם תראו בדמיונכם [תהליך מדיטציה מונחה]:
אנו נתחיל להבהיר לכם תמונה, ולאחר מכן אנו נחסוך מילותינו, ואתם תראו התמונה הולכת וממשיכה ומתחוללת סביבכם ובכם, אף שלא תודרכו לכך.
והתמונה שאנו נבקשכם לראות כעת היא תמונה של אור בהיר, גבוה, צח, טהור, יורד אליכם מגבהי גבהים, מאין סוף ומגיע עדיכם.
ונוקש בדלתכם בכתר ראשכם, לומר: התרשוני להיכנס עתה? ואתם פותחים לו כתרכם. ראו נא
כתר שנפתח כמו עלי כותרת של פרח במלוא תפרחתו, והוא על ראשכם כעת, ובגוון של לבן.
וראו נא אור זה נכנס בכם אט אט... והוא עדין ורך ומתנגן לו.
והוא ממלא את ראשכם כעת בקלילות, וראשכם מרחף כעת בקלילות... ואור נגוהות מופץ מכם החוצה... (וקוראי הילות היו רואים פה מנורות יושבות להן בחלל, שראשן מואר וגופן עדין כבוי).
וירד לו אור זה לכם בכם, ויעבור בדלתות הצ'אקרות [מרכזי אנרגיה בגוף] שלכם, ומכירי מושג זה יראו איך נפתחות דלתות, דלתות צבעוניות ומתירות לאור זה להיכנס בהן. ואלו שמילה זו אינה שגורה בפיהם, ידמיינו דלתות אחרות, ואולם אל דאגה, תהליך זה עובר בכם במדויק.
ואנו נשתוק מעט עתה. למען תתפעמו מחזיון זה.
יעבור לו האור עד לרגליכם ואל האדמה.
ברכת האור
ונחבור כעת אל המעגל ונברך לתודה, לשלום, ולאהבה את מלאכי החסד ששהו עמנו כאן.
ונודה להם אנו גופנו, נפשנו, הבנתנו ונשמתנו. ונתנו בנו הפנס להבין אור מהו, לקבלו בלב מואר ופתוח, ולהשתמש בו בשמחה.
ועתה מוארים אתם ומבורכים עד מאוד.
היו שלום.
